חוּרַה (בערבית: حورة) היא מועצה מקומית במחוז הדרום בישראל אשר הוקמה בשנת 1989 צפונית לבאר שבע כחלק משבעת יישובי הקבע שהוקמו באזור הנגב עבור השבטים הבדואים: רהט, כסייפה, תל שבע, ערערה בנגב, לקייה ושגב שלום.
פתחנו את הביקור בשיחה עם ד״ר מוחמד אל נבארי ראש המועצה מעורר ההשראה.
ד״ר אל נבארי תאר את תמונת המצב בחברה הבדואית המונה כ-300 אלף איש, סקר את המצב של חורה כשנבחר לראשות המועצה בשנת 2004 כישוב עם רמות העוני העמוקות בישראל, ואיך הוא הגיע ל-85 אחוזי גבייה של ארנונה תוך שהוא מייצר עתיד ואופק אחר לתושבי חורה שהיא היום אחת מ-5 הישובים הלא גרעוניים.
ד״ר אל נבארי שוזר בשיחה משפטים מעוררי השראה (להגדיר בעיה ולהפוך אותה לאתגר, לעשות את האפשרי ולהשקיע במומנטום וללכת על מה שמסכימים ולא על מה שמפריד).
בעשייתו בתחום החינוך עלו אחוזי הזכאות לבגרות – שלושת התיכונים בהם הזכאות לבגרות היא הגבוהה ביותר במגזר נמצאים בחו’רה.
תחום נוסף הוא העצמת נשים. המשפחה הבדווית לא יכולה להסתמך על משכורת אחת עם המעבר לישובי קבע והעלייה בהוצאות שלא היו כשגרו באוהל וכך קמה מועצת נשים.
חורה היא משהו מיוחד ודי נדיר בישראל, הישוב היה בתחתית ועם כניסתו של ראש המועצה התחילו לצמוח שם המון מיזמים ופרוייקטים מרשימים (כגון קייטרינג נשות חורה שמשמש כמודל לערים נוספות, בית ספר לחינוך מיוחד, ובית ספר לאוטיסטים. בתי הספר למצוינות ולחינוך מיוחד בחורה הם היחידים במגזר הבדואי בארץ. השתתפות בהקמת מרכז לקיימות מדברית ואדי עתיר, תכנית מנהיגות לצעירי הפזורה המבוסס על סיירת מטכ”ל ועוד).

משם המשכנו לבית הספר לאוטיסטים אלופא׳ המרשים. את בית הספר יזם ראש המועצה. פגשנו שם צוות מחוייב ומקצועי ובעיקר מעורר השראה. בית הספר נראה שונה מכל בית ספר אחר שאתם מכירים. הוא שוכן במבנה תעשייתי. המון טכנולוגיה. הצוות דואג להתפתח מקצועית כל הזמן. הדבר המרשים הוא היחס אל התלמידים והפרויקטים שהם עושים. לבית הספר אין מנהל (יש רשמית מול משרד החינוך) אלא צוות ניהול שיושב בשולחן עגול שמקבל את כל ההחלטות באופן דמוקרטי.
דף הפייסבוק של ביה”ס – בית ספר אלופא׳ חורה مدرسة الوفاء حورة

התחנה הבאה היתה בקייטרינג סנאביל של נשות חורה שהוקם בשנת 2008 כעסק חברתי שהעסיק 6 נשים עצמאיות מחוץ למעגל העבודה. העסק משמש דוגמה לעסקים חברתיים מכל הארץ והוא רווחי ותורם חלק מהכספים בחזרה לקהילה. פגשנו את כמאלה מנהלת התפעול שסיפרה על הקמת המיזם ואיך התחילה כמבשלת ,יצאה ללימודים והתקדמה.
כיום עובדות בקייטרינג 20 נשים. המקום מספק בכל יום 9000 מנות לצהרונים ובתי ספר ברחבי הפזורה. ילדים של הנשים שיוצאים ללימודים גבוהים מקבלים מימון שכ”ל מהמפעל.
מיזם בדמות הקייטרינג הוקם במגדל העמק. ובימים אלה מוקם מיזם זהה בעיר לוד.
כאמלה וחברותיה לעבודה מופיעות בסרטון: ״לתת לבנות שלי את מה שאני לא זכיתי לו״
עוד על הקייטרינג:
קייטרינג נשות חורה – ויקיפדיה
אי אפשר לבסס עסק חברתי על חמלה

סיימנו את הסיור במרכז לקיימות מדברית ואדי עתיר – יוזמה חדשנית של הקהילה הבדואית בנגב להקמת חווה חקלאית המבוססת על תכנון בר קיימא תוך שילוב היבטים קהילתיים סביבתיים טכנולוגיים וכלכליים, שילוב של ידע מחקרי עם ידע מסורתי בדוואי על השתלבות וחיים בסביבה מדברית. המקום משמש מודל עולמי להפרחת המדבר וכבר עכשיו רואים שם פרויקטים דוגמת הפרחת השממה באמצעים קיימים שפועלים שהחזירו צמחים ובעלי חיים שלא נראו דורות באזור.
הדברים מפורטים ומאירי עיניים באתר המיזם – ואדי עתיר.
סרטון היכרות קצרצר – הכירו את ועדי עתיר

תמונות מהסיור