Blog

Home / Archive by category "Blog"
מדריך שימוש להפעלת מפגש סינכרוני באמצעות מערכת Unicko

מדריך שימוש להפעלת מפגש סינכרוני באמצעות מערכת Unicko

מה במדריך

  • מערכת להוראה ומפגשים סינכרוניים
  • אפשרויות יצירת מפגש סינכרוני
  • יצירת שיעור סינכרוני כחלק מקורס על ידי מורה
  • הפעלת שיעור סינכרוני כחלק מקורס על ידי מורה
  • הפעלת שיעור סינכרוני כחלק מקורס על ידי תלמיד (סטודנט)
  • יצירת מפגש פתוח/אירוע – דרך ממשק המערכת של Unicko

מדריך השימוש ב- Unicko

מדריך השימוש ב-H5P

מדריך השימוש ב-H5P

מהי H5P?

H5P היא מערכת קוד פתוח חופשית מבוססת Java המשמשת ליצירת תוכן עשיר אינטראקטיבי שיתופי ולשיתופו באופנים שונים.
האתר, הרכיב, הוא חבילה של פעילויות אינטראקטיביות שונות, כולל תוכני מולטימדיה רבים, ליצירת למידה פעילה של סטודנטים בקורס.
האתר מאפשר יצירת מגוון רחב של יותר משלושים פעילויות, בתכנים שונים, כגון: שאלות מסוגים שונים, משחקונים, מצגות אישיות הכוללות שאלות, וידאו אינטראקטיבי, פרסומי אינפוגרפיקה, צירי זמן, תמונות חמות ועוד.
H5P הוא אתר אינטרנט עומד בפני עצמו, אך מאפשר חיבור למערכות LMS כדוגמת Moodle.
חלק מהפעילויות המוצעות באתר קיימות גם בתוך המוודל, אך הרכיב מאפשר ליצור פעילות עצמאיות (standalone) שאינן חלק ממערך של בחינה או של מבדק, אלא מיועדות להפעלה נקודתית במהלך קורס.
ניתן להגיע לאתר בכתובת https://h5p.org, או לכתוב במנוע החיפוש H5P

מדריך השימוש ב- H5P

כמה מילים על Equity – ולמה זה צריך לשבת בלב כל יוזמה חינוכית?

כמה מילים על Equity – ולמה זה צריך לשבת בלב כל יוזמה חינוכית?

המפגש הראשון שלי עם המושג Equity היה בכנס בנושא מרחבי למידה חדשניים שהשתתפתי בו בפראג לפני כמעט שנה. אחד הדוברים הציג קריטריונים לבנייה של מרחב למידה חדשני, המאפשר ומזמן למידה בעידן שבו כבר לא רלוונטי להכניס ארבעים תלמידים לחדר שבו שורות של שולחנות וכיסאות הפונים אל המורה. הוא הציג קריטריונים שונים, התאמה לפדגוגיה הרצויה, נוחות, אסתטיקה, גמישות, רהיטים וטכנולוגיה שמזמנים פרואקטיביות בלמידה ועוד. ואז עלה המושג Equity.

זה היה עבורי רגע של תובנה עמוקה. מחשבות שהיו לי שנים ולא ידעתי להגדיר אותן במילים התיישבו במקומן. הרגשתי כמו ארכימדס שקפץ מהאמבטיה וצעק "אאוריקה! מצאתי!!"

מזה זמן רב הרגשתי שיש לנו בעיה עם מרחבי הלמידה החדשניים. כבר ביקרתי בכמה וכמה מרחבים ברחבי הארץ, וזיהיתי בהם דפוס חוזר. הציקה לי המחשבה שלא לכך הייתה הכוונה כשדובר על הצורך לשנות את המרחב הפיזי שבו שוהה הלומד במאה ה-21, ושלא כדאי שהמרחבים שיצוצו ברחבי הארץ יהיו זהים זה לזה. ואני מתכוונת למרחבים המרשימים האלה שכולנו ראינו, שבהם כיסאות ניידים מודרניים בצבעים זוהרים, שולחנות עם גלגלים ולוחות המחיקים.

לא ייתכן שיש רק דגם אחד למרחב למידה שמקדמת את לומדינו, ושנשכפל אותו שוב ושוב. הרי לא סביר שמה שמתאים למכללת אוהלו בצפון, עם החזון והמטרות שלה, יתרים לכיתת תלמידים בסיכון בבאר שבע, או לכיתת תלמידים מחוננים בראשון לציון. ואיך, בתוך המרחבים הללו, נביא בחשבון גם את הצרכים הייחודיים של כל לומד?

אלא שלא ידעתי לומר את כל זה במילים. ואז שמעתי את המושג Equity.

ראשית, מה זה בכלל Equity?

התרגום הכי קרוב בעברית ל-Equity הוא "הון עצמי", והוא מתייחס להבנה שכל אדם מגיע מרקע שונה, עם צרכים שונים, מתרבות שונה, עם כישורים ויכולות שונים. Equity בחינוך פירושו שעלינו לתת הזדמנות שווה לכל תלמידינו – לא באמצעות שוויון אלא בדיוק להפך. כל אחד מהלומדים שלנו זקוק למשהו אחר כדי להצליח, ועלינו להביא זאת בחשבון ולתת לכל אחד את מה שהוא זקוק לו כדי להגיע להישגים.

שוויון בחינוך שואף להבטיח שכולם מקבלים את אותו הדבר – הקצאת שעות, טכנולוגיה. Equity פירושו הוגנות – השאיפה להבטיח כי כל אדם מקבל את מה שהוא צריך. במילים אחרות, Equity הוא מדד להישגים, להוגנות ולהזדמנות בחינוך.

 

אם נחזור שוב למרחבי הלמידה החדשניים, הרי זה ברור מאליו. עלינו לבנות מרחבי למידה שנותנים מענה לאוכלוסייה הספציפית שהמרחב הוקם למענה; להבין לעומק את הרקע, התרבות והצרכים של קהל היעד, ולפתח עבורו בהתאם מרחב שיסייע לו לשגשג ולצמוח.

פגשתי במושג הזה שוב לפני חודשים אחדים, במסגרת עבודתי בערוץ המו"פ לחדשנות ולטכנולוגיה במכון מופ"ת. במו"פ הגענו להבנה שבעולם הדיגיטציה עלינו לתת ללומדים ולמוריהם כלי שיסייע להם למדוד את העשייה שלהם בסביבות הלמידה הדיגיטליות, להבין את המתרחש בקורסים המקוונים שלהם ולשפר את העשייה בהם.

לשם כך פיתחנו dashboard של Learning Analytics על גבי פלטפורמת ה-Moodle. התלמיד קיבל תצוגה של ההישגים שלו בלמידה, מטלות שממתינות לביצוע, ציונים שקיבל וזמן השהות שלו במרחב הדיגיטלי. עבור המרצה בנינו סדרת מסכים: מתי הלומדים נכנסים לקורס שלו? באילו פעילויות יש הרבה צפיות וכניסות, ובאילו פחות? כמה צפיות יש בפורומים השונים לעומת כתיבה? מה שיעור הלומדים הפעילים? ועוד.

אני סברתי כי הכלי הוא מצוין. ואכן, בקרב התלמידים הוא נחל הצלחה גדולה. אולם התברר שבקרב המרצים לא הייתה לו הצלחה. ניסיתי לחקור למה, ואז הבנתי. אמנם ה-dashboard נראה לי אינטואיטיבי, נדרש וברור, אבל אולי הוא אינו כזה עבור קהל המרצים? זאת ועוד. ייתכן שכל מרצה רוצה וזקוק למידע שונה, ומה שנכון לאחד לאו דווקא נכון לשני. הבנתי כי "One size does not fit all", וכי לכל אחד ידע טכנולוגי שונה, דרך עבודה שונה וגם צורך שונה במידע מסוגים שונים, ויש להתייחס לכך. לכן אנחנו ממשיכים לעבוד ולהבין לעומק את הצרכים של קהל היעד.

הדבר נכון לגבי כל תכנית חינוכית שאנחנו מקדמים. אין אמת אחת. אין חליפה אחת שמתאימה לכולם. לא ייתכן ש-Mooc שפונה אל אוכלוסייה מסוימת יהיה בנוי בדיוק כמו Mooc שפונה לאוכלוסייה אחרת. הצרכים שונים. היכולות שונות. ועלינו להביא זאת בחשבון: האם נכון בכלל לבנות Mooc לתלמידי תיכון? או שמא נכון יותר להקצות משאבים רבים יותר לבניית קורס Mooc שהוא לא ממש Mooc אלא משלב הנחיה צמודה יותר? ואילו פעילויות למידה נכונות לכל אוכלוסייה? האם קהל היעד יוכל להתמודד עם פעילויות למידה עצמאיות, או שמא עדיף לקדם עבורו פעילויות שיתופיות בליווי הנחיה יותר צמודה? איך נפתח את הקורס כדי שייתן את ההזדמנות המרבית לאוכלוסייה הספציפית הזאת להצליח?

אסכם ואומר כך: Equity תלוי בשני גורמים עיקריים:

  1. הגינות:הרקע השונה, התרבות, הצרכים, התנאים האישיים של כל אחד אינם צריכים להפריע לו לממש את הפוטנציאל שלו להצלחה אקדמית. עלינו לתת להם משקל בעת קבלת ההחלטות, להתחשב בהם ולהקצות בהתאם את המחשבים.
  2. הכללה: סטנדרט מקיף שחל על כולם במערכת חינוך מסוימת – יעדים ומטרות ברורות. ובתוך הסטנדרט הזה עלינו לאפשר הצלחה לכל השותפים.

שני הגורמים הללו קשורים זה לזה ותלויים זה בזה כדי שיביאו להצלחה אקדמית אמיתית של מערכת חינוכית.

ומכאן, כאשר אנחנו מבקשים לקדם יוזמה חינוכית כלשהי, אנחנו שואלים את עצמנו מה הן המטרות? מה אנחנו רוצים לקדם? מהו החזון? ומה מבחינתנו ייחשב להצלחה? עלינו לשאול את עצמנו גם איך נגרום לה להצליח בכל מערכת, על השונות והמאפיינים האישיים של חבריה? איך נבנה את התכנית ונקצה את המשאבים לא באופן שוויוני אלא באופן הגון, שיעניק לכל אחד הזדמנות שווה להצליח?

בקיצור… Equity.

רותי סלומון

ראש צוות פדגוגיה

ערוץ מו"פ לטכנולוגיה וחדשנות בחינוך, מכון מופ"ת

"אנו מעצבים את הבניינים שלנו, לאחר מכן הם מעצבים אותנו": 7 כללים לעיצוב מרחב למידה חדשנית

"אנו מעצבים את הבניינים שלנו, לאחר מכן הם מעצבים אותנו": 7 כללים לעיצוב מרחב למידה חדשנית

בזמן מלחמת העולם השניה בין כל שאר המבנים שהופצצו הופצץ גם בית הנבחרים בלונדון. לאחר המלחמה, בעת שיקום העיר, התעקש ראש הממשלה דאז צ'רצ'יל לשמר את המבנה המלבני השנוי במחלוקת של הבניין ולא לעבור לעיצוב חדש של חצי עגול או פרסה שהיה מועדף על ידי כמה מהמחוקקים. הוא עמד על כך שהמבנה הישן היה אחראי על המערכת הדו-מפלגתית שהיא נשמת אפה של הדמוקרטיה של הפרלמנט הבריטי. יש עוד כמה נקודות מעניינות בנוגע לבניין הפרלמנט הבריטי:
חברי הפרלמנט יכולים להעביר את נאמנותם מן הממשלה לאופוזיציה, או להיפך, רק על ידי חציית הרצפה לעיני כל. כמו כן, במהלך הדיונים, חברים מהמפלגות המנוגדות אינם אמורים לעבור מעל הקווים האדומים על השטיח, שהם במרחק 2 חרבות זה מזה.

churchill

בפוסט הקודם כתבתי על הפדגוגיה של עיצוב מחדש של החללים הקיימים במוסדות החינוך שלנו במטרה להפוך את הדרך שבה התלמידים מתקשרים ולומדים לרלוונטית ויעילה.

בתאריך 13.12 הצגתי בכנס במכון מופ"ת את עקרונות העיצוב שיש לקחת בחשבון כשמקימים מרחב למידה חדש. הכנס התקיים במסגרת "Avanti" – קהילת היזמות והחדשנות של מכון מופ"ת, ואני מזמינה אתכם בחום להצטרף לקהילה שלנו בפייסבוק

Continue Reading

לגלות חדשנות ליד הבית

לגלות חדשנות ליד הבית

חזרתי זה עתה מליווי של סיור שאורגן על ידי המו"פ לחדשנות וטכנולוגיה בחינוך במכון מופת ושרה פרזון, מנהלת התקשוב של מכללת אפרתה עבור הסגל הבכיר של מכללת אפרתה ירושלים.

אני יושבת ובוהה במסך ומנסה למצוא את המילים לתאר את החוויה המעצימה שעברנו ואני נזכרת בהרצאה של סר' קן רובינסון ששמעתי לפני שנה. הוא דיבר על מה שבית הספר מקדם לעומת מה שילדינו זקוקים לו: קונפורמיות לעומת גיוון, צייתנות  לעומת יצירתיות, ליניאריות (הישגים) לעומת אורגניות (אקלים). והיום זכיתי לראות שזה לא כך. פגשנו בתי ספר שמשקיעים בפרט, בגיוון, באקלים, במערכות יחסים, בסובלנות, בטיפוח, פיתוח הערך העצמי וערכים חברתיים.

פגשנו בתי ספר שהמטרות שלהם כמעט זהות אבל הגישות החינוכיות ודרכי הפעולה שונות וייחודיות מאד זו מזו, וזה חלק מהיופי.

התחנה הראשונה היתה בית הספר עוזי חיטמן. התקבלנו על ידי מנהלת בית הספר רונית חנצ'ס עם חיוך וכיבוד ובלב רחב.

בית הספר הינו בית ספר צומח שזוהי שנה 4 לקיומו. בית הספר שוכן במבנה שהיה פעם הקונסברטוריון של העיר. אך עם זאת נראית השקעה בכל פינה. ממש בית חם ועוטף. אכן בית ספר שאוהב ילדים. פינות משחקי למידה, כורסאות, פינות ישיבה, קירות משחק, פינות יצירה ופינות גידול צמחים. מדהים!

Continue Reading

אז מה בין Moodle ל-Edx?

אז מה בין Moodle ל-Edx?

בפוסט הזה ברצוני להתייחס לשאלה ששואלים אותי הרבה. והיא מתייחסת לפלטפורמה הלאומית מזה עשור- Moodle, והפלטפורמה החדשה שאומצה על ידי "ישראל דיגיטלית" כפלטפורמה הלאומית הבאה של ישראל – Edx.

edxmoodle

מה בעצם ההבדל בין Moodle  ל-Edx?

התשובה היא שמצד אחד כלום ומצד שני עולם שלם.

נתחיל מהדומה:

  1. שתיהן מערכות LMS: מערכות לניהול תהליכי למידה מקוונים. מערכת לניהול למידה מאפשרת רישום של לומדים, מעקב אחר קורסים ומעקב אחר תוצאות למידה של לומדים.
  2. שתיהן מבוססות קוד פתוח: המושג קוד פתוח משמש בעולם התוכנה לציון תוכנה שקוד המקור שלה פתוח ונגיש לכל מי שחפץ בו והוא חופשי לשימוש, לצפייה, לעריכת שינויים ולהפצה מחודשת לכל אחד ואחת. שיטת פיתוח כזו מאפשרת בעצם לכל מי שחפץ בכך לקחת חלק בפיתוח התוכנה ולתרום לשיפורה. (ויקיפדיה)

השוני המהותי בין שתי המערכות הוא במהויות – וכדי להבין את מהויות הפלטפורמות כדאי לחלק את ההסבר ל-3

moocs1

שתי המערכות פרצו לעולם עם אג'נדה, עם חזון חינוכי. החזון הכתיב את היישום של פיתוח הכלי שכאמור מכוון לפרקטיקה – מה באמת עושים עם הכלי? האם החזון והיישום אכן התממשו לפרקטיקה שהגשימה את מטרתה? גם על זה אנסה לתת חוות דעת.

Continue Reading

Mooc במכון מופת

Mooc במכון מופת

רקע
MOOC – massive open online course הוא השם הגנרי לקורסים מקוונים, על פי רב מבוססי וידיאו המשרתים מטרות אקדמיות, הכשרה מקצועית או עניין אישי של הלומד ומאפשרים לו למידה עצמית מכל מקום ובזמנים גמישים. בשנים האחרונות אנו עדים לגידול משמעותי במספר הקורסים מסוג זה, על רקע הקמת פלטפורמות ייחודיות לנושא כגון coursera, edX, Udacity ועוד. לרב, הקורסים ניתנים בחינם (מכאן ה- open בשמם), אך עבור האקרדיטציה הרשמית או התעודה נגבה תשלום הנע בד"כ בין עשרות למאות בודדות של דולרים.
פעילות מכון מופ"ת בהפקת MOOC
במהלך החודשים האחרונים מפותח בערוץ המ"פ לטכנולוגיה ולחדשנות במכון מופ"ת MOOC בהובלת ד"ר ניר מיכאלי, בעבר יו"ר המזכירות הפדגוגית וכיום רקטור מכללת אורנים, בנושא "חושבים מחדש על הוראה: מודלים פדגוגיים נבחרים". הקורס מיועד לסטודנטים להכשרת מורים ולמורים קיימים במסגרת תהליך הפיתוח המקצועי. הקורס פותח בקונצפט ייחודי: כל מודל פדגוגי הנסקר בקורס מלווה בשיחות שמנהל ד"ר מיכאלי עם מומחים למודל, וכן בראיונות עם מורים המדברים על יישום המודל בכיתה. בין המודלים הנסקרים בקורס: PBL, חינוך לחשיבה, פדגוגיה משחקית, פדגוגיה ביקורתית וחינוך פוליטי ומודל ההוראה הפרונטאלית. בתחילתו ובסופו של כל פרק, ניתן הסבר תיאורטי של ד"ר ניר מיכאלי על המודל המוצג שמאפשר ללומד את ההיכרות הטובה ביותר עם המודל, הן ברמה התיאורטית והן ברמה המעשית.
הלומדים בקורס יוכלו להיחשף וללמוד את המודלים השונים מהמומחים לנושא, ולקבל את המבט המעמיק ביותר על כל מודל ומודל. פורמט השיחה מאפשר גם להתעכב על סוגיות פחות ברורות בכל מודל, לנסות להבין גם מה החסרונות והסיכונים שלו, וכיצד ניתן להתגבר עליהם. בנוסף, המורים המדברים על המודלים השונים מאפשרים הצצה לכיצד נראה יישום המודל בשטח, ומאפשרים הבנה עמוקה יותר מהבנה תיאורטית גרידא. הקורס מספק אם כן תמונת על, ומאפשר היכרות ברמה גבוהה עם מודלים פדגוגיים שונים.
תועלות נוספות של MOOC
מעבר לתועלת הפדגוגית של הקורס, הרי שקיימים יתרונות רבים נוספים: ברמת הלומד, הוא מאפשר נגישות גבוהה לתכנים ברמה גבוהה ביותר כגון המרצה או החוקר המוביל בתחום וסרטי וידיאו ברמת הפקה גבוהה שמעשירים מאד את חווית הלמידה, שני דברים שרב הלומדים אינם נחשפים אליהם במהלך לימודיהם. שנית, הוא מאפשר כאמור גמישות ונוחות רבה יותר ללומד שיכול ללמוד את הקורס היכן שהוא רוצה, קורסים רבים ניתן לראות בטלפון הנייד כך שהנגישות היא מוחלטת, וכן הזמנים גמישים יותר מאחר שהלומד יכול לצפות בתכני הקורס בשעה הנוחה לו.
ל-MOOC תועלות נוספות כמובן. ברמת המרצה של הקורס השילוב שבין מספר הלומדים הרב המבצעים כל קורס כזה (מכאן ה-massive בשם) לבין היכולת הטכנולוגית מאפשר מעקב וניתוח של פעילות הלומדים, ומתן תובנות פרקטיות לשיפור הקורס והלמידה. למשל, אם המרצה רואה שמספר רב של לומדים התעכבו על קטע מסוים, הוא יכול לבחון האם זה קטע לא ברור שעליו להרחיב עליו או להסבירו באופן שונה, או לחלופין אולי זהו קטע אטרקטיבי ומעניין שכדאי לשלב דומים לו במסגרת הקורס. המרצה יכול לקבל משוב מדויק ומפורט בהרבה מכל משוב סטנדרטי אחר שהוא מקבל במהלך קורס שגרתי. תועלת נוספות, ברמה המערכתית, נובעת מהעושר ומגוון רב של חומרי לימוד איכותיים היכולים לשמש גם את המורים, המרצים והלומדים במערכת הרגילה בשימוש נח וללא עלות.
פעילות קהילת open edX במכון מופ"ת
מתוך השאיפה לקדם את הנושא במערכת הכשרת המורים, ולעשות זאת באופן מושכל ונכון, החליט מכון מופ"ת בנוסף להפקת קורסיMOOC גם על הקמה וניהול של קהילה בנושא פלטפורמת open edX, הפלטפורמה שנבחרה ע"י מטה ישראל דיגיטלית במשרד לשוויון חברתי כפלטפורמה הלאומית להכשרות. הקהילה פתוחה לציבור הרחב ונערכו בה שני אירועים ייעודיים בשנה שעברה שעסקו בנושאים רלוונטיים כגון: תכנון MOOC, הפקת MOOC, עמידה מול מצלמה למרצים המצלמים MOOC, הדרכה טכנית על פלטפורמת open edX ועוד. בנוסף לכל אלו, אנו גם מציעים ליווי להפקת קורס MOOC וכן הדרכות והשתלמויות לגופים המעוניינים בכך.

לסיכום, קורסי ה-MOOC מציעים מגוון רחב של תכנים איכותיים ללומדים, ובנגישות גבוהה יותר מבעבר. יחד עם זאת, על מנת לנצל את יתרונם באופן מירבי, חשוב לתת את הדגש להיבטים הפדגוגיים השונים, ולאתגרים במעבר מפלטפורמה אנלוגית של שיעור פרונטאלי או ספר לקורס דיגיטלי מבוסס וידיאו. זהו תהליך למידה ארוך, אך אם הוא יקדם את החזון של עושר ומגוון רחב של תכנים איכותיים בנושאים שונים, הרי שהוא כדאי.