"אנו מעצבים את הבניינים שלנו, לאחר מכן הם מעצבים אותנו": 7 כללים לעיצוב מרחב למידה חדשנית

Home / Blog / "אנו מעצבים את הבניינים שלנו, לאחר מכן הם מעצבים אותנו": 7 כללים לעיצוב מרחב למידה חדשנית
"אנו מעצבים את הבניינים שלנו, לאחר מכן הם מעצבים אותנו": 7 כללים לעיצוב מרחב למידה חדשנית

בזמן מלחמת העולם השניה בין כל שאר המבנים שהופצצו הופצץ גם בית הנבחרים בלונדון. לאחר המלחמה, בעת שיקום העיר, התעקש ראש הממשלה דאז צ'רצ'יל לשמר את המבנה המלבני השנוי במחלוקת של הבניין ולא לעבור לעיצוב חדש של חצי עגול או פרסה שהיה מועדף על ידי כמה מהמחוקקים. הוא עמד על כך שהמבנה הישן היה אחראי על המערכת הדו-מפלגתית שהיא נשמת אפה של הדמוקרטיה של הפרלמנט הבריטי. יש עוד כמה נקודות מעניינות בנוגע לבניין הפרלמנט הבריטי:
חברי הפרלמנט יכולים להעביר את נאמנותם מן הממשלה לאופוזיציה, או להיפך, רק על ידי חציית הרצפה לעיני כל. כמו כן, במהלך הדיונים, חברים מהמפלגות המנוגדות אינם אמורים לעבור מעל הקווים האדומים על השטיח, שהם במרחק 2 חרבות זה מזה.

churchill

בפוסט הקודם כתבתי על הפדגוגיה של עיצוב מחדש של החללים הקיימים במוסדות החינוך שלנו במטרה להפוך את הדרך שבה התלמידים מתקשרים ולומדים לרלוונטית ויעילה.

בתאריך 13.12 הצגתי בכנס במכון מופ"ת את עקרונות העיצוב שיש לקחת בחשבון כשמקימים מרחב למידה חדש. הכנס התקיים במסגרת "Avanti" – קהילת היזמות והחדשנות של מכון מופ"ת, ואני מזמינה אתכם בחום להצטרף לקהילה שלנו בפייסבוק

פרויקט SKG האוסטרלי  פיתח שבע עקרונות תכנון ועיצוב של מרחבי למידה המעודדים למידה, ותורמים לבניית הידע. חללי למידה שבהם גם תלמידים וגם מורים מרגישים בנוח, הם מזמנות זרימה של רעיונות, ועצם עיצובם למעשה מקל על תהליכי הלמידה.

שבע עקרונות לעיצוב מרחב למידה:

  1. Comfort – נוחות
    נוחות במובן הפיזי והנפשי של של תחושת הרווחה האישית. עיקרון הנוחות מעודד את השימוש באור טבעי, אקוסטיקה טובה, בטמפרטורה מבוקרת, תאורה, צבע ורהיטים נוחים.

2. Aesthetics – אֶסתֵטִיקָה
המושג 'אסתטיקה' של SKG כוללת סימטריה, הרמוניה, פשטות והתאמה למטרה. תכונות אלה הן חיוניות כי מחקרים מוכיחים שלומדים החווים מרחבי למידה נוחים, פונקציונליים ואסתטיים מייחסים את זה כאכפתיות של המוסד וכהבעת כבוד שלו כלפיהם וכלפי ההצלחה החינוכית שלהם (Souter et al. 2011).

3. Flow – זְרִימָה
'זרימה' מתייחס למצבו הנפשי של הלומד כשהוא מעורב ושקוע לחלוטין בחוויית הלמידה. "זרימה" מתייחס וגם לתנועה של הלומד בחלל הפיזי. נשתמש במטאפורה של מים זורמים שיוצרים מערבולות קטנות במקומות המתאימים לאורך מסלולו, ובאזורי המערבולות הקטנות האלה הלומדים יכולים לעצור, לשבת לבד או עם חברים ולשקוע בשיח או בלמידה. דרך אחד ליישם זאת היא על ידי בנייה של "eddy spaces" המאפשרים ללומדים לנוע דרך מסדרונות ולמצוא מקומות לעצור לרגע או לשעה, לקרוא, לבדוק את הדואר האלקטרוני שלהם, או לנהל שיחה עם חבר. 

4. Equity – הון עצמי
העיקרון של "הון עצמי" מתחשב בצרכים האישיים ובהבדלים התרבותיים והפיזיים של השוהים במרחב הלמידה. למשל: רמפת גישה לכיסא גלגלים, השקעה של מחשבה לגבהים המותאמים של המושבים, הספסלים והלוקרים, וזה בכדי לשרת מגוון של לומדים.

וכאן אני רוצה להציג גם את העמדה שלי: הדאגה הגדולה שלי כשאני חושבת של הפיתוח והבנייה של מרחבי למידה ברמה ארצית הוא שנראה פרוטוטיפ אחד או שניים של "מרחב למידה חדשני" ושבכל מקום בארץ יקומו מרחבים זהים שלא הושקעו בהם מחשבה לתרבות ולרקע של הלומדים שיגיעו ללמוד בסביבות הללו. בכל אזור בארץ, מהדרום לצפון חשוב להיות מודעים לניואנסים השונים שמושפעים על ידי הנוף, הסביבה, הקהילה והתרבות של הלומדים. וכדי להקים מרחבי למידה שמתייחס בכבוד ללומדים יש צורך להתאים ולעצב אותם תוך התחשבות וכבוד לרקע של הלומדים שמגיעים ללמוד במוסד.

5. Blended – הִתמַזְגוּת
עיקרון זה מתייחס למיזוג העדין של טכנולוגיות בסביבות שהם בעיקר פיזיים, פנים אל פנים: גישה לאינטרנט, שקעי חשמל, מוקדי הטענה למחשבים והתקנים ניידים. התפיסה היום בניגוד לעבר מתייחס ל BYOD: כל אחד והמכשיר שלו, ויש לוודא נוחות מירבית ללומדים להשתמש כל אחד באמצעי הקצה שלו.

6. Affordances – יצירת אפשרות פעולה
זה מתייחס לכל מה שנמצא במרחב שעצם התמצאותו יוצר הזדמנות חדשה לפעולה.  למשל דברים כמו פינת קפה, אור טבעי, WiFi, לוחות מחיקים, חללים פרטיים, משטחי כתיבה, ספות, וכן הלאה. 

7. Repurposing – רב תכליתי
העיקרון של 'repurposing' מתייחס לפוטנציאל לשימוש מרובה של המרחב. הוא מכיר בזה שפעילויות למידה שונות מתרחשים במרחבי הלמידה במהלך היום, השבוע והסמסטר. המרחבים צריכים להיות מסוגלים להכיל כמה שיותר פעילויות למידה (למידה שיתופית, למידה עצמית, הצגה מול קהל, שיח, ועוד) ושיתאפשר על יד ריהוט נייד וגמיש לארגן מחדש את מרחב הלמידה בכל פעם כדי לתמוך בפעילות הלמידה הרצוי.

לסיכום : האתגר שמציב לנו עיצוב מרחבי למידה המותאמים לתרבות ולאופי של הארגון החינוכי, אשר מעמידים את הלומד במרכז, והם מושתתים ומכוונים על ידי תפיסות פדגוגיות איתנות ורלוונית, הינו אתגר העומד מול כל מוסד חינוכי היום.

כדי למנוע את הסכנה של השקעה רבה ובנייה של סביבות גנריות, לא מותאמות ולא באמת רלוונטיות לאוכלוסיות הלומדים יש להבין טוב טוב את צרכי הקהל שילמדו בסביבות הללו, ולבנות אותם על פי עקרונות פדגוגיות ועיצוב בדוקים. דוגמה טובה של מחקר שנעשה הינה המסמך שיצא לאור על ידי ה-SKG האוסטרלי שהצגתי לפניכם ומשמשת אוניברסיטאות ואירגונים חינוכיים רבים בעולם.

ובזה אאחל לכל העוסקים במלאכה הצלחה בקידום מערכת חינוכית שמתקרבת לצרכי הלומדים של היום, מעוררת, מעצבת ומעצימה למידה אמיתית ומשמעותית.

ותרשו לי לסיים באמרה ענקית של מייקל ג'ורדן האגדי.

jordan

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *