כמה מילים על Equity – ולמה זה צריך לשבת בלב כל יוזמה חינוכית?

Home / Blog / כמה מילים על Equity – ולמה זה צריך לשבת בלב כל יוזמה חינוכית?
כמה מילים על Equity – ולמה זה צריך לשבת בלב כל יוזמה חינוכית?

המפגש הראשון שלי עם המושג Equity היה בכנס בנושא מרחבי למידה חדשניים שהשתתפתי בו בפראג לפני כמעט שנה. אחד הדוברים הציג קריטריונים לבנייה של מרחב למידה חדשני, המאפשר ומזמן למידה בעידן שבו כבר לא רלוונטי להכניס ארבעים תלמידים לחדר שבו שורות של שולחנות וכיסאות הפונים אל המורה. הוא הציג קריטריונים שונים, התאמה לפדגוגיה הרצויה, נוחות, אסתטיקה, גמישות, רהיטים וטכנולוגיה שמזמנים פרואקטיביות בלמידה ועוד. ואז עלה המושג Equity.

זה היה עבורי רגע של תובנה עמוקה. מחשבות שהיו לי שנים ולא ידעתי להגדיר אותן במילים התיישבו במקומן. הרגשתי כמו ארכימדס שקפץ מהאמבטיה וצעק "אאוריקה! מצאתי!!"

מזה זמן רב הרגשתי שיש לנו בעיה עם מרחבי הלמידה החדשניים. כבר ביקרתי בכמה וכמה מרחבים ברחבי הארץ, וזיהיתי בהם דפוס חוזר. הציקה לי המחשבה שלא לכך הייתה הכוונה כשדובר על הצורך לשנות את המרחב הפיזי שבו שוהה הלומד במאה ה-21, ושלא כדאי שהמרחבים שיצוצו ברחבי הארץ יהיו זהים זה לזה. ואני מתכוונת למרחבים המרשימים האלה שכולנו ראינו, שבהם כיסאות ניידים מודרניים בצבעים זוהרים, שולחנות עם גלגלים ולוחות המחיקים.

לא ייתכן שיש רק דגם אחד למרחב למידה שמקדמת את לומדינו, ושנשכפל אותו שוב ושוב. הרי לא סביר שמה שמתאים למכללת אוהלו בצפון, עם החזון והמטרות שלה, יתרים לכיתת תלמידים בסיכון בבאר שבע, או לכיתת תלמידים מחוננים בראשון לציון. ואיך, בתוך המרחבים הללו, נביא בחשבון גם את הצרכים הייחודיים של כל לומד?

אלא שלא ידעתי לומר את כל זה במילים. ואז שמעתי את המושג Equity.

ראשית, מה זה בכלל Equity?

התרגום הכי קרוב בעברית ל-Equity הוא "הון עצמי", והוא מתייחס להבנה שכל אדם מגיע מרקע שונה, עם צרכים שונים, מתרבות שונה, עם כישורים ויכולות שונים. Equity בחינוך פירושו שעלינו לתת הזדמנות שווה לכל תלמידינו – לא באמצעות שוויון אלא בדיוק להפך. כל אחד מהלומדים שלנו זקוק למשהו אחר כדי להצליח, ועלינו להביא זאת בחשבון ולתת לכל אחד את מה שהוא זקוק לו כדי להגיע להישגים.

שוויון בחינוך שואף להבטיח שכולם מקבלים את אותו הדבר – הקצאת שעות, טכנולוגיה. Equity פירושו הוגנות – השאיפה להבטיח כי כל אדם מקבל את מה שהוא צריך. במילים אחרות, Equity הוא מדד להישגים, להוגנות ולהזדמנות בחינוך.

 

אם נחזור שוב למרחבי הלמידה החדשניים, הרי זה ברור מאליו. עלינו לבנות מרחבי למידה שנותנים מענה לאוכלוסייה הספציפית שהמרחב הוקם למענה; להבין לעומק את הרקע, התרבות והצרכים של קהל היעד, ולפתח עבורו בהתאם מרחב שיסייע לו לשגשג ולצמוח.

פגשתי במושג הזה שוב לפני חודשים אחדים, במסגרת עבודתי בערוץ המו"פ לחדשנות ולטכנולוגיה במכון מופ"ת. במו"פ הגענו להבנה שבעולם הדיגיטציה עלינו לתת ללומדים ולמוריהם כלי שיסייע להם למדוד את העשייה שלהם בסביבות הלמידה הדיגיטליות, להבין את המתרחש בקורסים המקוונים שלהם ולשפר את העשייה בהם.

לשם כך פיתחנו dashboard של Learning Analytics על גבי פלטפורמת ה-Moodle. התלמיד קיבל תצוגה של ההישגים שלו בלמידה, מטלות שממתינות לביצוע, ציונים שקיבל וזמן השהות שלו במרחב הדיגיטלי. עבור המרצה בנינו סדרת מסכים: מתי הלומדים נכנסים לקורס שלו? באילו פעילויות יש הרבה צפיות וכניסות, ובאילו פחות? כמה צפיות יש בפורומים השונים לעומת כתיבה? מה שיעור הלומדים הפעילים? ועוד.

אני סברתי כי הכלי הוא מצוין. ואכן, בקרב התלמידים הוא נחל הצלחה גדולה. אולם התברר שבקרב המרצים לא הייתה לו הצלחה. ניסיתי לחקור למה, ואז הבנתי. אמנם ה-dashboard נראה לי אינטואיטיבי, נדרש וברור, אבל אולי הוא אינו כזה עבור קהל המרצים? זאת ועוד. ייתכן שכל מרצה רוצה וזקוק למידע שונה, ומה שנכון לאחד לאו דווקא נכון לשני. הבנתי כי "One size does not fit all", וכי לכל אחד ידע טכנולוגי שונה, דרך עבודה שונה וגם צורך שונה במידע מסוגים שונים, ויש להתייחס לכך. לכן אנחנו ממשיכים לעבוד ולהבין לעומק את הצרכים של קהל היעד.

הדבר נכון לגבי כל תכנית חינוכית שאנחנו מקדמים. אין אמת אחת. אין חליפה אחת שמתאימה לכולם. לא ייתכן ש-Mooc שפונה אל אוכלוסייה מסוימת יהיה בנוי בדיוק כמו Mooc שפונה לאוכלוסייה אחרת. הצרכים שונים. היכולות שונות. ועלינו להביא זאת בחשבון: האם נכון בכלל לבנות Mooc לתלמידי תיכון? או שמא נכון יותר להקצות משאבים רבים יותר לבניית קורס Mooc שהוא לא ממש Mooc אלא משלב הנחיה צמודה יותר? ואילו פעילויות למידה נכונות לכל אוכלוסייה? האם קהל היעד יוכל להתמודד עם פעילויות למידה עצמאיות, או שמא עדיף לקדם עבורו פעילויות שיתופיות בליווי הנחיה יותר צמודה? איך נפתח את הקורס כדי שייתן את ההזדמנות המרבית לאוכלוסייה הספציפית הזאת להצליח?

אסכם ואומר כך: Equity תלוי בשני גורמים עיקריים:

  1. הגינות:הרקע השונה, התרבות, הצרכים, התנאים האישיים של כל אחד אינם צריכים להפריע לו לממש את הפוטנציאל שלו להצלחה אקדמית. עלינו לתת להם משקל בעת קבלת ההחלטות, להתחשב בהם ולהקצות בהתאם את המחשבים.
  2. הכללה: סטנדרט מקיף שחל על כולם במערכת חינוך מסוימת – יעדים ומטרות ברורות. ובתוך הסטנדרט הזה עלינו לאפשר הצלחה לכל השותפים.

שני הגורמים הללו קשורים זה לזה ותלויים זה בזה כדי שיביאו להצלחה אקדמית אמיתית של מערכת חינוכית.

ומכאן, כאשר אנחנו מבקשים לקדם יוזמה חינוכית כלשהי, אנחנו שואלים את עצמנו מה הן המטרות? מה אנחנו רוצים לקדם? מהו החזון? ומה מבחינתנו ייחשב להצלחה? עלינו לשאול את עצמנו גם איך נגרום לה להצליח בכל מערכת, על השונות והמאפיינים האישיים של חבריה? איך נבנה את התכנית ונקצה את המשאבים לא באופן שוויוני אלא באופן הגון, שיעניק לכל אחד הזדמנות שווה להצליח?

בקיצור… Equity.

רותי סלומון

ראש צוות פדגוגיה

ערוץ מו"פ לטכנולוגיה וחדשנות בחינוך, מכון מופ"ת

One thought on “כמה מילים על Equity – ולמה זה צריך לשבת בלב כל יוזמה חינוכית?

  1. אכן פותח את החשיבה. התאמת התוכן החינוכי/לימודי ללומד הוא מושג מוכר ("חנוך לנער על פי דרכו") אך המימוש המעשי שלו, בפרט בעידן שלנו, רווי מידע וטכנולוגיה, מאתגר, קשה ולפעמים אף בלתי אפשרי.
    הייתי מבקש להוסיף נקודה חשובה, לדעתי.
    מי קובע?
    מקבל המסר? (האם יש לו/לה את הכלים להחליט?)
    מוסר המסר, המורה, מדריך, מחנך, מתווך..? (האם יש לו את הידע ולהבחין בין מקבלים שונים ולהתאים את התוכן אליו? האם יש למורה כלים, הזדמנות וזמן לממש זאת?)
    האחראי-על (מוסד, פיקוח, מחוז, גף, משרד)? הרי אין קשר ישיר בינו לבין מקבל המסר, אז איך יוכל לקבוע? ואם כן יקבע, אז האם לא חוזרים לאותה התבנית הקיימת כיום?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *