ימי למידה מקוונים בנושא:

השטחת העקומה והעמקת הפערים בצל הקורונה

אתגר אי-השוויון בהכשרה ובהתפתחות מקצועית של מורות/ים וגננות/ים

משבר הקורונה חשף את אי-השוויון המעמדי, האתני והלאומי בישראל, ובהיבטים רבים ייתכן כי אף הרחיב אותו. אחד ממאפייניה המרכזיים של מערכת החינוך הישראלית הוא אי-שוויון זה. הפערים בין הקבוצות השונות בישראל מקבלים ביטוי באופן הקצאות המשאבים של הממשלה, בהוצאות הפרטיות של חינוך, במבחני ההישגים הארציים והבין-לאומיים, בקיומם של מסלולי חינוך נפרדים לאוכלוסיות תלמידים שונות ועוד (נייר עמדה "משבר הקורונה והשפעתו על מערכת החינוך הישראלית", 2020).

לסוגיות אלו השפעה רחבה על אלו העוסקים והעוסקות בהוראה, הפוגשים יום-יום בפערים אלו. אחת המטרות המרכזיות של ימי למידה אלו אינה רק להציף את האתגרים המרכזיים בכל הקשור לאי-שוויון חברתי העומדים לפתחה של מערכת החינוך, כי אם גם לעורר חשיבה על הידע, על ההבנה ועל הכישורים הנדרשים ממורים ומגננות במציאות זו.

אנו מזמינים אתכם ואתכן לשני ימי למידה מקוונים שיעסקו בנושאים הללו ויתקיימו בימים ראשון ושני, כ"ב-כ"ג בסיוון תש"ף, 15-14 ביוני 2020, בשעות 21:30-17:00.

במהלך ימי הלמידה נפגוש את הנושא דרך טובי המרצים, מומחים ידועי שם, אנשי מעשה באקדמיה ובשדה, לצד משוררות ומשוררים.

ימי הלמידה ילוו בכיתוביות

תכנית 

  • יום ראשון 14-06-2020
  • 14:00-14:05
    פתיחת היום
    ליאת אוליאל, "אקדמיה-כיתה", מכון מופ"ת
  • 14:05-14:15
    ברכות
    מר איל רם, סמנכ"ל ומנהל מנהל עובדי הוראה, משרד החינוך
  • 14:15-15:00
    Challenges of Educating for Equity in a Pandemic
    Prof. Meira Levinson, Harvard University
    לתקציר ההרצאה סגירה

    In this talk, I will discuss how school closures have revealed and intensified existing inequities in U.S. education, rather than creating new forms of inequity.  I discuss various approaches that districts and institutions are taking to modify school design and teacher training to address these inequities, although I also note there are no easy or obvious answers.

  • 15:00-15:10
    המשוררת אורית טשומה תבצע את הספוקן-וורד "סליחה אמא אתיופיה"
  • 15:10-15:30
    נוער בסיכון מוצא קיוון: ליווי ושותפות – מכללת "סמינר הקיבוצים" ותיכון "דור"
    ד"ר הדס דקל, מכללת סמינר הקיבוצים; רון פולק, תיכון דור
    לתקציר ההרצאה סגירה

    הרצאה זו תתמקד במציאת פתרון להתנסות בהוראה בזמן קורונה יחד עם תמיכה בנוער בסיכון שהלך לאיבוד: סטודנטים ממדעי הרוח במכללת "סמינר-הקיבוצים" מלמדים באופן אישי בני נוער מתיכון "דור", תיכון לנוער בסיכון, ותומכים בהם במקצועות האזרחות, ההיסטוריה והספרות. בשיתוף פעולה מרגש שבין אקדמיה לשדה טמון מענה לצורך בהתנסות בהוראה בזמן קורונה, יחד עם מענה לצרכים לימודיים של בני ובנות נוער שעלו מהשטח.

     

  • 15:30-15:40
    המשוררת יונית נעמן תקריא את שירה "כאילו גוגן בא לבקר"
  • 15:40-16:30
    פאנל מומחים: פערים דיגיטליים בעת הקורונה

    מנחה הפאנל: ד"ר ניר מיכאלי, המכללה האקדמית לחינוך אורנים
    ד"ר אחמד אלעטאונה, ד"ר אמאל אבו-סעד, ד"ר ליאור סולומוביץ', המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי
    פרופ' יעקב כץ, מכללה ירושלים
    נעמי וגה, מנהל עובדי הוראה, משרד החינוך
    ד"ר שולה מולא, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

    לתקציר ההרצאה סגירה

    משבר הקורונה חשף בצורה ברורה את אי-השוויון הקיים בחברה בהקשרים שונים. אחד ההיבטים הינו אי-השוויון הדיגיטלי אשר נחשף עם מעבר ילדי ישראל ללמידה מרחוק.
    בפאנל מומחים זה ננסה להבין ולבחון, כיצד בא לידי ביטוי פער זה בכל אחת מהחברות הבאות: החברה הערבית, החברה האתיופית, החברה החרדית והחברה הדתית-תורנית.
    כמו כן נחשוב יחד, האם ניתן לצמצם את הפער הדיגיטלי, ובכך לצמצם את הפערים במערכת החינוך הישראלית.

  • 16:30-16:40
    המשורר שלומי חתוכה יקריא את שירו "פקודות לבנות"
  • 16:40-17:25
    מערכת החינוך במשבר הקורונה: על אי-שוויון ועל מעמד המורה
    פרופ' יוסי דהאן, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן ומרכז אדוה
    לתקציר ההרצאה סגירה

    כמו בכל מדינות העולם, גם בישראל, נסגרה באמצע חודש מרץ מערכת החינוך בעקבות התפשטות נגיף הקורונה, ובתי-הספר עברו ללמידה מקוונת. המעבר ללמידה מקוונת אינו עניין זמני, והיא תהפוך למאפיין מרכזי קבוע של מערכת החינוך בישראל.
    בהרצאה ננסה להבין, מה המשמעות של מעבר זה על מערכת המאופיינת, בהשוואה בינלאומית, בפערים עצומים בהישגים של תלמידים ממשפחות מבוססות ומשכילות לבין הישגי תלמידים ממשפחות מעוטות אמצעים, על מימוש עקרון שוויון ההזדמנויות בחינוך. מה משמעות המעבר ללמידה מקוונת עבור קבוצות תלמידים שונות?
    כמו כן ההרצאה תבחן את המעבר ללמידה מקוונת במציאות החינוכית ובמעמד המורים שנאלצו להתרגל למציאות הזו והפכו למטרה מרכזית של ביקורת ציבורית. מעמדם של המורים הולך ונשחק בשנים האחרונות, ובא לידי ביטוי בעזיבה של מורים חדשים רבים את מקצוע ההוראה. מהו תפקידו של המורה במציאות חינוכית שתכליותיה המרכזיות הן הכשרת התלמידים לעולם עבודה, קפיטליסטי גלובלי, והדגשת המרכיב הלאומי על חשבון המרכיב הדמוקרטי?

     

  • 17:35-17:45
    ילדי מבקשי המקלט בישראל: לקחים מעשור במערכת החינוך
    עו"ד אורלי לוינזון-סלע, עמותת א.ס.ף
    לתקציר ההרצאה סגירה

    בשנה החולפת ערכו עמותת א.ס.ף ועמותת "ספריית גן לוינסקי" מיפוי של הצרכים ושל האתגרים של ילדי מבקשי מקלט בישראל במערכת החינוך הממלכתית. המידע והמסקנות שנאספו רוכזו בדו"ח שהתפרסם בדצמבר 2019. הדו"ח, שמתמקד בחינוך הילדים מגיל אפס עד סוף בית הספר היסודי, מעלה כי אף שילדי מבקשי המקלט מתחנכים במערכת החינוך הממלכתית מגיל גן ואף שרוב הילדים נולדו בארץ, קיימת, ברוב המקרים, הפרדה במוסדות החינוך, והפערים בחינוך בין ילדים אלה ובין ילדי ישראלים רחבים וקשים לתיקון.
    הצוות החינוכי, שהוא אחד מגורמי החיבור המרכזיים של ילדים אלה עם החברה הישראלית, עושה ככל יכולתו להתמודד עם בעיות אלה, אך הוא עושה זאת ללא תמיכה מדינתית משמעותית.
    משבר הקורונה והמעבר ללמידה מרחוק הובילו להחרפת הפערים, שכן ילדים רבים בקהילה לא יכלו להצטרף ללמידה, אם משום שאין להם מחשב, אם משום שאין להם גישה לאינטרנט (שאף היא עולה כסף), ואם משום שלמידה מרחוק בגילאי יסודי דורשת תיווך הורי שבשל פערי שפה לא תמיד אפשרי עבורם.
    החשש הוא כי אם המציאות של ילדים ונוער אלו לא תשתנה, והם לא יזכו לטיפול ראוי ומענה לצרכים הלימודיים ולקשיים ההתפתחותיים והחברתיים שלהם, כולם – קהילת מבקשי המקלט, החברה הקולטת
    והחברה בישראל כולה – יישאו בתוצאות הקשות של החמרת המצב.
    למערכת החינוך יש תפקיד מפתח בהובלת השינוי הנדרש ועליה לבנות תוכנית סדורה להתמודדות עם המצב הקיים.

  • 17:55-18:05
    המשורר מרזוק אלחלבי יקריא את שירו "משאלה"
  • 18:05-18:25
    איך עושים שיוויון הזדמנויות בכיתה? עקרונות יישומיים ופרקטיקות מרכזיות
    גילי טלמור דוד, מכון חותם
    לתקציר ההרצאה סגירה

    מערכת החינוך הציבורית נועדה לספק לכל תלמידה ותלמיד הזדמנות שווה למוביליות חברתית ולמימוש עצמי. עם זאת הסדרים מערכתיים ודרכי-פעולה מקצועיות, המאפיינים את שגרת העבודה בביה"ס ובכיתה, עושים בשיטתיות פעולה הפוכה – לפני ימי קורונה ובמהלכם. איך בכל זאת, למרות זאת, נקדם שיוויון הזדמנויות בכיתה – בהוראת תחום הדעת, בפרקטיקה פדגוגית; בעבודה עם אוכלוסיות בהדרה ובכיתות הטרוגניות?
    בסדנא נדון בעקרונות מארגנים מרכזיים, ונתנסה במספר כלים יישומיים.

  • 18:25-18:30
    סיכום יום הלמידה
    ליאת אוליאל, "אקדמיה-כיתה", מכון מופ"ת
  • יום שני 15-06-2020
  • 14:00-14:05
    פתיחת היום
    ליאת אוליאל, "אקדמיה-כיתה", מכון מופ"ת
  • 14:05-14:10
    ברכות
    פרופ' חן שכטר, ראש מכון מופ"ת
  • 14:10-14:30
    אמיתות שהקורונה חשפה
    פרופ' יולי תמיר, המכללה האקדמית בית ברל
    לתקציר ההרצאה סגירה

    ההרצאה תעסוק בשלוש אמיתות שמגפת הקורונה חשפה:

    1. הערך הכלכלי של מערכת החינוך גלום לא רק בפיתוח ההון האנושי בעתיד אלא גם בתפקוד המשק היום. מערכת החינוך נושאת על כתפיה את המבנה החברתי ועל כך היא אינה מתוגמלת. אם כל יום שהמערכת אינה עובדת עולה למשק 2 מיליארד שקל, תארו לעצמכם מהי התרומה האמתית של מערכת החינוך לקיום הכלכלי של ישראל. ההשקעה בחינוך מחזירה עצמה עשרות מונים, ולכן מערכת החינוך אינה צריכה להתנצל, כי אם לראות את עצמה כנדבך כלכלי רב ערך ולדרוש את התשתית הכלכלית הנדרשת לקיומה.
    2. מערכת החינוך מקנה הזדמנויות לילידים מרקעים משפחתיים שונים. דרך מסך המחשב, או בשל העדרו של המחשב נשקפו פערים חברתיים שאנו מכירים ויודעים. הוויזואליזציה של האירועים העניקה לנו נקודת מבט חדשה על המציאות החברתית שמערכת החינוך מתמודדת עמה. צילומי מסך פשוטים מלמדים על הפער העצום ברקע הביתי/המשפחתי/ההורי של הילדים. דבר זה הבהיר עד כמה גדול המאמץ ליצור מכנה משותף ושווה לילידי ישראל, ועד כמה נדרשת השקעה במרחב הביתי ולא רק במרחב הבית-ספרי.
    3. תקופת הקורונה גם לימדה אותנו על המתח בין הגמישות הפדגוגית של המורים לעומת הנוקשות המנהלתית של המשרד. האוטונומיה הוכחה כמסלול הנכון להצלחה. מסקנה זו ראוי שתכוון את מעשינו בעתיד. כאמור מערכת החינוך חייבת להמשיך ולפעול למען ילדים, למען החברה ולמען הצמיחה הכלכלית. מחיר השיתוק גדול מדי. אם כך יש לחשוב על דרכים יעילות ונכונות להפעיל את המערכת: הפעלה המחייבת תקצוב ראוי, סיוע כלכלי ופדגוגי להורים הזקוקים לכך, במטרה לגשר על הפערים הביתיים, ובעיקר מתן אוטונומיה לשטח לעומת המשרד שצריך להגדיר מחדש את תפקידו.

     

  • 14:30-14:40
    המשוררת ג'נט בלאי תקריא את שירה "אל תדברו איתי מגדר"
  • 14:40-15:00
    המהפך הכפול: נשים חרדיות באקדמיה
    חוי ארנפלד, חברת ארנפלד לימודים בע"מ
    לתקציר ההרצאה סגירה

    חוי ארנפלד הינה יזמת חברתית ומובילה מהפכת הנגשת ההשכלה האקדמית לנשים חרדיות, בה למדו בליווי כ-3500 סטודנטיות מהמגזר החרדי.
    במהלך הרצאתה תדון חוי ביחס ההנהגה החרדית לקידמה ולאקדמיה, ביחס החרדים לחברה הישראלית בעקבות הטכנולוגיה ובהשפעת האקדמיה על דור העתיד של החברה החרדית.

  • 15:10-15:30
    מאי-שוויון במימון לפערים בחינוך
    רות מעודד, אוניברסיטת בר-אילן
    לתקציר ההרצאה סגירה

    אי-השוויון במימון החינוך קשור לפערים בחינוך. למעשה, כאשר המימון שוויוני, הוא תורם לשיפור ההישגים הלימודיים של התלמידים ולשיפור רווחתם הכלכלית והחברתית בעתיד של הבוגרים ושל החברה כולה. אפקט זה דומיננטי במיוחד בקרב תלמידים מאוכלוסיות מוחלשות. ישראל היא מדינה בעלת מגוון אוכלוסין רחב, המורכב מקבוצות אתניות ותרבויות שונות. מערכת החינוך הישראלית משקפת מגוון זה, באמצעות מבנה מערכתי הכולל תת-קבוצות חינוך על פי מאפיינים אתניים ותרבותיים. עם זאת, ריבוי הקבוצות במערכת החינוך מאתגר את קובעי מדיניות המימון השואפים להעלות את רמת השוויון בהקצאה, ובכך לשפר את הרווחה החברתית והכלכלית בישראל.
    במחקר רחב היקף וייחודי מסוגו, הכולל את כל קבוצות החינוך בישראל, נמצאו רמות שוויון נמוכות במימון החינוך של קבוצות אתנו-תרבותיות מוחלשות, שמשמעותן הרחבת הפערים בחינוך בישראל.
    בשגרה, ויתרה מכך, בעידן משבר הקורונה, מציאות זו מעוררת שאלות העוסקות במקומם של קובעי המדיניות ואנשי החינוך העובדים עם קבוצות מוחלשות מבחינה חברתית-כלכלית, בשיפור ההישגים הלימודיים ובשיפור הרווחה הכלכלית והחברתית העתידית של תלמידים ותלמידות אלו ושל החברה כולה.

     

  • 15:30-15:40
    המשוררת תהילה חכימי תקריא את שירה "אתם לא מדברים עליי"
  • 15:40-16:00
    משפחה או בית ספר: מי מצמצם פערים ומי מגדיל אותם?
    ד"ר אדם הישראלי, מכללת סמינר הקיבוצים
    לתקציר ההרצאה סגירה

    משבר הקורונה והעברת הלמידה מביה"ס אל הבית גילו, שוב וביתר שאת, כי הפערים החברתיים ואי-השוויון החברתי והחינוכי בישראל ממשיכים לגדול. הסתבר לנו, כי למרות הביקורת על תרומתו של בית-הספר להגדלת הפערים החברתיים, היעדרו החמיר את המצב.
    מדוע, בעצם, גדלים הפערים אף יותר כאשר הילדים לומדים מהבית? מה מבחין בין ילדים שמשפחותיהם הצליחו לייצר עבורם סדר יום לימודי יציב, תמכו בהם לימודית, וסיפקו להם את הסביבה הפיזית ללימודים, לבין אלו שמשפחותיהם התקשו לעשות זאת?
    על השאלה הזו ועל שאלות נוספות נענה באמצעות המושגים של סוגי הון: כלכלי, תרבותי, חברתי ומשפחתי. סוגי הון אלה יכולים להסביר באופן מורכב, ועם זאת מעשי הרבה יותר, את הפערים הנוצרים בחברה הישראלית, שמקורם אינו רק כלכלי. בנוסף, המשגה זו מספקת הבנה טובה יותר עבור מחנכות ומחנכות השואפים לקדם את הילדים איתם הם עובדים לקראת מציאות שוויונית יותר.

  • 16:10-16:40
    אי-שוויון בשטח: "אני רואה אותך"

    אביגייל ביטון, בית ספר רותם באשקלון; ברוך ישראלוב, צה"ל; זאידה טרונך, סטודנט במכללת סמינר הקיבוצים; נאילה חביב אללה, גן הכוכבים, מנשיית זבדה; ד"ר ניצן כהן, המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי; קלרה יונה, בית-ספר "נווה חוף" בראשון לציון;
    מנחה: ד"ר חגית מישקין, תוכנית "תספ"ה", מכון מופ"ת

    לתקציר ההרצאה סגירה

    מתי חווית יחס אי-שוויוני? מה הרגשת?

    עם מעט שאלות ועם הרבה רצון ללמוד, אנחנו כאן כדי להקשיב.
    אביגייל, ברוך, זאידה, נאילה, ניצן וקלרה יפתחו את ליבם בפנינו וישתפו אותנו.

  • 16:40-16:50
    המשורר עדן אביטבול יקריא את שירו "חרדי מחמד"
  • 16:50-17:10
    ממגדרות מציאות בימי משבר: חינוך מגדרי דרך ניתוח חפצי יומיום
    ד"ר גל הרמט, מכללת סמינר הקיבוצים
    לתקציר ההרצאה סגירה

    משבר הקורונה חושף וממקד היבטים מגדריים רבים בחיי היומיום שלנו בכלל, ובמערכת החינוך בפרט. הצורך בחשיבה מגדרית וביכולת לזהות אותה נראה עכשיו חשוב מתמיד, ועל כן ברורה החשיבות של העיסוק בה בהכשרת נשות חינוך.
    אחת הדרכים להתמודד עם חשיבה מגדרית היא על ידי ניתוחם של חפצים, על הממדים החומריים, החברתיים והסימבוליים הגלומים בהם. ״פירוקם״ ו״הרכבתם מחדש״ מאפשרים הטמעה של כישורי התבוננות מגדרית, ביקורתית רחבה ושינוי תודעתי עמוק בקרב קהילת הלומדות. השימוש בניתוח מגדרי של חפץ מחיי היום-יום מקדם הבנה מגדרית של כל סיטואציה במציאות מבחינת השפעתה על גברים, על נשים ועל בני אדם שאינם מזוהים במערך המגדרי הבינרי, מתוך תשומת לב מרבית להבדלים תרבותיים ולהיבטים של הצטלבות דיכויים. פיתוח המתודה נעשה במוסדות להכשרת א.נשי חינוך בארץ ובעולם, ואביא דוגמאות מתרבויות שונות לתהליך זה.
    התמות העיקריות אשר עולות בניתוח החפצים הן, למשל, מיתוס היופי ודימוי גוף, מודלים של גבריות ונשיות ואלימות מינית. במהלך הדברים אתאר את הדילמות ואת הקונפליקטים אשר נוצרים בתהליך למידה זה, ואראה כיצד המתודה עוזרת לבסס מרחב בטוח ולהשרות סולידריות בתוך קבוצת הלומדות, ואף תומכת בקיומה של מערכת יחסים חיובית, מפרה ודיאלוגית בין המרצה לבין הלומדות.

     

  • 17:15-17:35
    כיצד ניתן לנצח, ברגישות ובתבונה, את גזענות האינטליגנציה?

    ד"ר רוני גז-לנגרמן, אילנה פקדו ולנציסל דג'ן, המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי

    לתקציר ההרצאה סגירה

    החברה הישראלית, המאופיינת בריבוי קבוצות אתניות, מגלמת בחובה גילויי גזענות בתרבות, במוסדות המדינה, במרחבי חינוך וברחובות. הסוציולוג הצרפתי, פייר בורדייה, שהגה את המושג "גזענות האינטליגנציה", הציג הסבר לקיומה של גזענות גם ולמרות שיח המבקש למגר את התופעה. בפועל, המוסדות החינוכיים הנושאים את דגל האינטליגנציה, מוחקים כל אפשרות למיזוג של פרטים בחברה שאינם נושאים את ההון התרבותי השלט באותה חברה. תלמידים שהסביבה המשפחתית שלהם לא הנחילה את הנטיות ה"נחוצות", לפי הממסד התרבותי, הופכים להיות מודרים. הבדלי המעמדות הומרו להבדלים באינטליגנציה. הסיווג לפי הצלחה בלימודים הפך להפליה חברתית לגיטימית.
    משבר הקורונה, הדגיש את נחיצות המוסדות החינוכיים בעיקר ממקום שבו רוכשים ידע. התמיכה המשמעותית בתקופת הקורונה התבססה על יחסים בינאישיים מיטיבים. מורה תומכת מהווה בסיס לצמיחה מיטיבה באופן משמעותי יותר ממיומנויות פדגוגיות מבוססות אינטליגנציה.
    כניסתם של נציגים הנושאים הון תרבותי מגוון, בעלי פוטנציאל רב להקטנת תופעת הגזענות, בפעם הראשונה בכניסה למעוזי ההשפעה, ובפעם השנייה בהפגנת מיומנויות רכות המיטיבות עם כל השותפים בתהליכי החינוך.
    תכנית תספ"ה מיישמת עקרונות אלו, ובעלת יכולת להשטחת העקומה של תפיסות גזעניות. נראותם של אנשי ונשות חינוך מהעדה האתיופית, מבטאת את תיאוריית המגע, שמחזקת קשרים בינאישיים ומפילה חומות של בורות מבוססת אינטליגנציה מוטת הון תרבותי.

     

  • 17:35-17:45
    המשוררת אלקס ריף תקריא את שיריה: "יבגני" ו״עגילי היהלום של אמא״
  • 17:45-18:25
    שוויון הזדמנויות במערכת החינוך: מיון, הקבצות והסללה – האם אפשר אחרת?
    ד"ר יריב פניגר, אוניברסיטת בן גוריון בנגב
    לתקציר ההרצאה סגירה

    מיון והצבה של תלמידים לקבוצות לימוד נפרדות היא פרקטיקה נפוצה מאוד בעולם החינוכי. בעוד שבשלבי הגן ובית-הספר היסודי זוהי בדרך כלל פרקטיקה בלתי פורמלית, בחינוך העל-יסודי היא מהווה חלק ממוסד מאופן הפעולה של בתי-ספר, בעיקר באמצעות מנגנונים של הקבצה והסללה. ההצדקות הפדגוגיות העיקריות למיון ולהפרדה של תלמידים הן הקושי בהוראה של כיתה הטרוגנית והרצון לתת מענה מותאם לתלמידים בעלי כישורים ותחומי עניין שונים.
    אולם, מחקרים מלמדים שפרקטיקה זו היא בין הגורמים העיקריים לשימור אי-השוויון החברתי במערכות חינוך. הסיבה המרכזית לכך היא שתלמידים משכבות מוחלשות מוצבים בשיעורים גבוהים לקבוצות לימוד נמוכות סטטוס אשר מצמצמות את ההזדמנויות ההשכלתיות שלהם ומגבילות את הישגיהם הלימודים.
    ההרצאה תתאר את המנגנונים דרכם המיון וההפרדה פוגעים בתלמידים מרקע מוחלש ותציג אלטרנטיבות מוכחות מחקרית אשר יכולות להחליף פרקטיקה זאת בגישות פדגוגיות המקדמות שוויון.
    כמו כן, ההרצאה תדגיש כיצד הכשרה ופיתוח מקצועי של מורים ומורות יכולים לקדם פדגוגיה המכוונת לצמצום פערים חברתיים בחינוך.

     

     

  • 18:25-18:30
    סיכום ימי הלמידה
    ליאת אוליאל, "אקדמיה-כיתה", מכון מופ"ת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן